בחודשי הקיץ בשנים תשמ"א תשמ"ב תשמ"ג, היה מאבק קשה בירושלים עיה"ק נגד חפירות הארכיאולוגיות אשר מכונה אצל המון העם "עיר דוד" ואצל אנשי הישוב הישן "מורד הר הבית".
כאמור בחודשי הקיץ תמוז – אלול היו הפגנות סוערות בבוקר בשטח בית הקברות במורד הר הבית, ובערב ההפגנות עברו לרחובות מא"ש ככר השבת וכו'.
בחודש תמוז תשמ"ג העסקנים פחדו והרגישו שאולי אנשי רשות העתיקות ועסקני אגודת ישראל מנסים לכופף את העדה החרדית לאיזה שהוא הסכם בנושא החפירות במקום.
י. ש. אחד העסקנים הצעירים הוציא פשקוויל ביום חמישי ד' אב תשמ"ג, בשם הרבנות הראשית שתוכנו בעיקר נגד האלימות של שורפי הפחים בחוצות, שזה לא הדרך, אבל מדגישים כי הרבנות הראשית נגד החפירות בעיר דוד. מסמך 1
כדי לחזק את דברי הרבנות שהם נגד החפירות בעיר דוד הוציא י. ש. ביום א' ז' אב תשמ"ג מודעת הכחשה של הרבנות, והפעם עם סמל של הרבנות, המודעה קצר מקודמו בהרבה, אבל המסר הוא ברור שהרבנות הראשית הם נגד החפירות בעיר דוד. מסמך 2
ובזה חשב לעצמו שלא יהיה שום אפשרות לפשרות עם העדה החרדית בנושא, בסוף המשיכו את המאבק גם בקיץ תשמ"ג.
אחד שהוציא לאור פסקי הרה"ר הרב מרדכי אליהו זיע"א, משך שנות כהונתו ברבנות, וגם אחרי שעזב את הרבנות, המשיך לענות לשואליו. אסף את כל התשובות והדפיס כמה כרכים. מסמך 3.
באחד הכרכים בסדרה, הדפיס המחבר את הפשקוויל שהוציא י. ש. בד' אב תשמ"ג, בתוך הספר וכותב בהערות ארכיון הרבנות הראשית. אכן פשקוויל מסוגל לשכתב היסטוריה.
